השבוע הגיע כלב צעיר למרפאה בפעם הראשונה בחייו. הכלב נדרש לעבור בדיקה רפואית מקיפה ולבצע חיסון ראשון.
על אף אופיים הנוח של כלבים מסוגו, התנהג הכלב באגרסיביות, נבח נביחות מצוקה וניסה לתקוף כל מי שהתקרב, כאילו ידע שלא הגיע ל"ספא לכלבים" אלא למרפאה. "איך אינך חושש להתקרב אליו" ? – שאלו בעליו.
הסברתי להם שאם אנו מכירים את שפת הגוף והמחוות של הכלבים, ניתן להבין את שהם מנסים לשדר ולדעת כיצד להתייחס לכך. כלבים גם מזהים את שפת הגוף שלנו ולכן יש לגשת לכלב באופן סמכותי על מנת לבצע את הטיפול. במילים אחרות – תקשורת.

היום כבר ברור לכל כי בעלי חיים מתקשרים ביניהם ומעבירים מסרים ואותות באמצעים שונים. תקשורת מילולית כמו יללת השועל יכולה לשמש להודיע לעדר כי יש סכנה או לחילופין להרגיע ואת קול הלוויתן יכולים בני מינו לשמוע מאלפי קילומטרים. תקשורת בלתי מילולית מתבטאת בתנועות גוף ומחוות כמו הכלב המכשכש בזנבו בזמן שמחה. תקשורת זו היא חיונית לבעלי החיים בייחוד לאלה החברתיים : – היא מאפשרת לסמן את הפרט הדומיננטי בקבוצה ולעשות "סדר" במאבקי השליטה. – בעלי החיים שסומן ככנוע יוכל גם הוא לשרוד במסגרת היררכיית הכוחות המסומנת. – מאפשרת תאום בין הזכר והנקבה על מנת שיוכלו להעמיד צאצאים. – מאפשרת להכיר את סביבת המחיה על יתרונותיה והסכנות הכרוכות בה.

ערוצי התקשורת כוללים : תקשורת חזותית בה המראה נקלט על ידי חוש הראייה, תקשורת קולית משודרת על ידי הפקת גלי קול ותקשורת כימית הנקלטת על ידי הטעם והריח.

אותו כלב שהגיע למרפאה בוודאי ניזון משדרים של תקשורת כימית : ריחות והפרשות של כלבים שהיו במקום שמהם הסיק על חששם.כמובן שהביקור שהכלב חווה בתוספת לעוגייה משובחת בסוף הטיפול שיפרה את החוויה ובוודאי תקל עליו בביקורו הבא.
אני מניח שהתשדורת הכימית שהשאיר במרפאה כשיצא היתה "אח שלי, תרגיע, לא כל כך נורא פה ומקבלים ממתק בסוף"…

0 Comments
0 Pings & Trackbacks

כתיבת תגובה