הכל החל בגן עדן כשהנחש פיתה את חווה לאכול מעץ הדעת…וההמשך ידוע. ילד צעיר שמתחיל ללמוד את ספר בראשית כבר שונא נחשים ובאמת בתקופות קדומות שלא היו טיפולים רפואיים מתקדמים הכשתו של נחש הייתה ברוב המקרים מסתיימת במוות. תחושות אלו של פחד נשתמרו עד ימינו ביחס לחיות אלה.

צריך לזכור שלא כל הנחשים הם ארסיים ורובם אף מועילים לאדם כחלק משרשרת המזון בטבע! עיקר מזונם של הנחשים הוא עכברים וחולדות – מכרסמים שמזיקים לאדם: הם מכרסמים חיטה בשדות, אוכלים פירות וירקות ומעבירים מחלות קשות לאדם. לכן חשוב וטוב שיש נחשים.

קיימים בעולם 2,500 מיני נחשים המסווגים ל-13 משפחות מהן חמש משפחות נחשים ארסיים.

בישראל נפוצות שלוש משפחות נחשים ארסיים המיוצגות בשמונה מינים: צפע ארץ-ישראלי; אפעה; שפיפון; שרף עין-גדי; פתן שחור; עכן גדול; עכן קטן; צפע חרמון.

80% ממקרי ההכשות בארץ נובעים מהכשות הצפע הארץ הישראלי שהינו הנחש הארסי הנפוץ והמסוכן בארץ.

תפקיד הארס ומנגנון ההכשה בנחשים ארסיים הינו המתת הטרף. הכשה מבעלי חיים ארסיים הן מצבי חירום רפואיים וללא טיפול מיומן ומתוזמן היטב הם עלולים להסתיים בתחלואה ניכרת ואף במוות.

כלבים מוכשים בעיקר באזור הפנים ולעתים ברגליים הקדמיות. חתולים מוכשים פחות מכלבים ובעיקר ברגליים הקדמיות. ייתכנו הכשות גם באזורי גוף אחר.

הסימנים הקליניים תלויים במספר גורמים : גודל הנחש וכמות הארס המוזרק, רגישות ספציפית של המוכש, מצבו הבריאותי, משקלו, גילו והמועד מההכשה ועד ההגעה לטיפול רפואי.

בזמן ההכשה תשמע צווחת כאב ו/או בהלה וריצה לבעלים.

בטווח הזמן המיידי (עד 45 דקות מההכשה) ניתן לראות סימנים מקומיים הכוללים בצקת מכאיבה ההולכת ומתפשטת מאזור ההכשה, שטפי דם מקומיים, הגדלת קשר לימפה.

בטווח זמן בינוני (שעה עד שעתיים מההכשה): התפשטות הבצקות לצידו השני של הגוף במידה ומדובר בפנים, בצקת בלשון, צוואר ומערכת הנשימה העליונה, צליעות קשות במידה ומדובר בהכשה ברגל, דימומים מקומיים, קשיי נשימה, נשימה מוגברת, ריור ודיכאון. במקרים קשים יותר נצפתה אובדן הכרה ושלשול דמי.

בסיס העזרה הרפואית לכלב ולחתול הינו הבאתו באופן מיידי וללא דיחוי לטיפול רפואי וטרינרי!!!

הטיפול שניתן במקרי הכשת נחש כולל:קיבוע האיבר המוכש והרמתו, טיפול תומך ומשלים בעת הצורך בעיקר ההחלטה אם יש צורך בנסיוב לחיסון מפני הארס ומתן הנסיוב. השיקולים למתן הנסיוב הם בדרך כלל התפשטות מהירה של סימנים מקומיים או עדות להשפעה מערכתית של הארס.

חלק מהחולים מפתחים תגובת רגישות לארס, המסתמנת ביריד ת לחץ דם, בבצקת בדרכי הנשימה או בתפרחת מערכתית. יש להיערך לכך מראש ולתת טיפול מתאים, אך אין להפסיק את מתן הנסיוב.
כמו כן ניתנים בהתאם לצורך נוזלים תוך ורידיים, שיכוך כאבים, אנטיביוטיקה ואנטיהיסטמינים.