כלבת היא מחלה נגיפית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים. המחלה קרויה גם הידרופוביה, על שם אחד הסימפטומים שלה – רתיעה ממים.

הגורם למחלה הוא נגיף המועבר לרוב בנשיכה מבעל חיים נגוע לבעל חיים אחר. מגע עם רוק הוא דרך ההדבקה המשמעותית ביותר, לרוב דרך נשיכה אך ייתכן שגם בליקוק, במעבר דרך מגע רוק עם העין, האף או הפה. הנגיף מגיע ממקום הנשיכה אל המוח דרך תאי העצב המובילים אליו. בטבע קיים מאגר של נגיף הכלבת בעיקר בתנים, זאבים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים. כל יונק יכול להידבק בכלבת ועל כן גם אנשים עשויים להידבק במחלה. בישראל השועלים והתנים מהווים את המאגר של הנגיף והמקור העיקרי להדבקות.

אז מה מומלץ לעשות במקרה של נשיכה?

לשטוף מייד היטב במים וסבון ולאחר מכן בתמיסה אנטיספטית ולהגיע ללא כל דיחוי לתחנת מד"א או חדר המיון הקרובים. מומלץ מאוד לזהות את בעל החיים הנושך. במידה וננשכתם על ידי כלב, הוא יועבר להסגר של 10 ימים כדי לוודא שאינו נגוע בכלבת ולאחר מכן יוחזר לבעליו. אם ננשכתם על ידי חיית בר, יש לקרוא לרשויות המתאימות. חיית בר שנשכה, תומת ותועבר למכון הפתולוגי בבית דגן לצורך נתיחה לשלילת כלבת. במקרים מסויימים, הנשוך יחוסן נגד כלבת כדי למנוע את הסיכוי להידבק במחלה.

יש שיראו זאת כאכזריות להמית חיית בר שנשכה אדם רק כדי לבדוק אותה לכלבת, אבל חשוב לזכור שכלבת הינה מחלה חשוכת מרפא המסתיימת במוות כמעט תמיד (מדווחים על 6 מקרים של אנשים שלקו בכלבת והחלימו לעומת מאות אלפים שמתו ממנה).

בעל חיים שמפריש את הוירוס ברוק שלו או סובל מסימנים קליניים של כלבת יעבור זמן קצר עד מותו –עד עשרה ימים ואפילו פחות מכך. בשל סיבה זו חייבים להסגיר כלב שנשך במשך 10 ימים.

כיצד נמנע כלבת?

יש להימנע ממגע עם בעלי חיים משוטטים במיוחד חיות בר. את חיות המחמד שלנו יש לשמור בבית ולטייל איתם רק תחת השגחה עם רצועה. כל כלב מגיל 3 חודשים חייב בחיסון כלבת שנתי על פי החוק במדינת ישראל. אי חיסון כלב הינו הפרה של החוק וחשוב מכך מהווה סיכון שלכם ושל בני ביתכם (אנשים וחיות).

כן, גם חתולים יכולים להידבק בכלבת ולכן מומלץ מאוד לחסן גם את החתולים שלנו כנגד כלבת. לאחרונה נשקלה אפשרות לחוקק חוק המחייב חיסון חתולים כנגד כלבת.

במידה ואנו רואים חיית בר מסתובבת באזור מיושב או מתקרבת לאנשים, יש לדווח על כך מייד ולהימנע מכל מגע עימה.