לא כל הפרעושים בעולם הינם מוערצים כמו ה"פרעוש" המפורסם שחקן ברצלונה ליונל מסי, שזכה לכינוי בשל יכולתו המדהימה יחסית למידות גופו לנוע בזריזות, לקפוץ ולחמוק בהצלחה במגרש.
הפרעוש השגרתי (שמו המדעי Siphonaptera) הידוע לשמצה השוכן לבטח בפרוותם של חיות המחמד הינו תולעת עור חיצונית הנסמכת על דם החיה על מנת לחיות ולהתרבות. יכולות הפרעוש כטפיל מעוררות השתאות. זוהי החיה היחידה בטבע המסוגלת לנתר לגובה של פי 80 מגודלה. הדבר דומה לאדם שקופץ מהרצפה על גגו של בניין רב קומות. זהו אויב מר ומתוחכם שקשה להיפטר ממנו. עקיצותיו גורמות להעברת מחלות והרוק שלו גורם לאלרגיות ורגישות משמעותית במקום העקיצה. אין להקל ראש עם גילוי הטפיל על גוף הכלב או החתול. בעתות קדומות הופצה מחלת הדבר שקטלה מיליוני אנשים בשל חיידק שהתקיים במכרסמים. המחלה הועברה בין המכרסמים ומהם לאדם על ידי פשפשים. היום מגיפות כאלה הינן נדירות בעולם המודרני בשל מיעוט במכרסמים וקיום טיפול אנטיביוטי, אך עדיין חשוב להבין את היכולת של פרעוש כפקטור להידבקות במחלות מסוכנות.
ישנן כמה סוגי פרעושים המתאפיינים בסוג החיה אליה הם אוהבים להיטפל, למשל פרעוש החתול Ctenocephalides felis)) או פרעוש הכלב. לא נדירים המקרים בהם פרעושי חתולים יתקפו כלבים ולכן גם עדת חתולי רחוב עלולה להדביק כלב ביתי בפרעושים. ההדבקה מתרחשת כשפרעוש בוגר חש לחץ של מגע הרגליים ברצפה בעת צעידת החיה ואז יזנק הפרעוש לכיוון הלחץ וייטפל ל"מארח" הבא. לאחר הקפיצה והעקיצה הוא יכול להתחיל במחזור החיים שראשיתו היא הטלת ביצים. הקורבן יגיע לביתו שם יתרבו הפשפשים וביציהם גם בסביבת המחייה שלו שהיא לעיתים כל הבית. גם אנשים בגופם יכולים לשנע את הפרעושים לסביבת הבית ואין זו אשמתם הבלעדית של החיות. הביצים יבקעו לאחר שלושה שבועות ויהפכו לפרעוש צעיר שיחפש דם כדי להשלים את תהליך ההתרבות.
בעונת הקיץ הפרעושים מתרבים. הנזקים כוללים גרודים טורדניים, פצעים, מחלות עור, נשירה, ריח רע מהעור הפרשות ואי שקט. כלבים מגיעים בשל כך במצב של אנמיה קשה בשל עקיצות מאסיביות.
עם זיהוי הבעיה יש לבצע את הטיפול נגד פרעושים בהדרכת וטרינר שיזהה בוודאות את הבעיה וידריך את הבעלים מהו הטיפול המתאים. לא מומלץ לרכוש מוצרי מדף שעשויים לא למגר את הבעיה ויכולים אף להחמירה ולגרום להרעלות אם החומרים לא יותאמו בקפידה לסוג לגיל ולגודל של הפציינט.