מרפאה לחיות בית בקריות

תולעת הפארק התגלתה לראשונה בארץ באיזור הפארק הלאומי ברמת גן, ומאז הולכת ומתפשטת ברחבי הארץ.

מחזור חיי תולעת הפארק:

ביצי התולעת, המופרשות בצואת הכלב הנגוע, נאכלות על ידי חיפושיות הזבל. הביצים בוקעות בתוך החיפושית, והופכות לזחלים. החיפושיות נאכלות על ידי לטאות, ציפורים ומכרסמים, ובתוכם- הופכים זחלי התולעים לציסטות. הכלב עלול להדבק על ידי אכילתם או על ידי אכילת החיפושית. לאחר בליעת הזחלים או עיכול הציסטות, מתחילה נדידת זחלי התולעים בתוך גופו. הזחלים נודדים מהקיבה, דרך דפנות העורקים אל אבי העורקים, ומשם לושט, ומתיישבים שם. התגובה הבלתי יעילה של מערכת החיסון לתולעת גורמת ליצירת גרנולומות, שהולכות ומתרבות עם הזמן. התולעים המוגנות בתוך הגרנולומות מטילות ביצים, אשר משתחררות אל חלל הושט, משם עוברים לקיבה, ולבסוף, מופרשות בצואת הכלב. הנדידה של הזחלים בגוף נמשכת כשלושה חודשים, ובתקופה זו, הם רגישים לטיפול תרופתי.

תולעת הפארק

תולעת הפארק

סימני המחלה:

רב סימני המחלה מופיעים בשלב בו התולעים מגיעות לוושט ויוצרות את הגרנולומות. הגרנולומות הן גושים גדולים שנמצאים בעצם בחלל בית החזה. הם מפריעים לבליעה ולנשימה, ולכן יופיעו סימני שיעול והקאות, או פליטות מזון. אלו הם סימנים קלאסיים, אך קיימים גם סימנים נוספים, הנובעים מנדידה שגויה של התולעים בגוף, כך שהן עלולות בעצם להגיע לכל מקום, למשל לחוליות וכך לגרום לכאבי גב ואפילו לשיתוק. סכנה נוספת היא קריעת אבי העורקים במהלך הנדידה בתוכו, דבר שיגרום למוות פתאומי של הכלב. הגרנולומות שנמצאות בוושט נוטות להפוך עם הזמן למסות סרטניות ממאירות ולשלוח גרורת לכל הגוף.

תולעת הפארק 2

תולעת הפארק 2

אבחון:

לעתים ניתן לבודד ביצים של הספירוצרקה לופי מצואת הכלב, אבל אי מציאת ביצים איננה שוללת את המחלה, כיוון שהטלת הביצים מתרחשת רק בחלק ממחזור החיים של התולעת. בצילומי רנטגן ניתן לראות מגוון סימנים המחשידים לקיום המחלה, ודרך אבחון נוספת היא על ידי הכנסת סיב אופטי לוושט הכלב (בהרדמה מלאה כמובן). שם ניתן לראות את הגרנולומות, לעתים אפילו לראות את התולעים מבצבצות מתוכן.

תולעת הפארק 3

תולעת הפארק 3

מניעה וטיפול:

לא קיים חיסון נגד המחלה. לאחר שהכלב כבר פיתח את המחלה ניתן לנסות לטפל בו, אך במקרה שהגרנולומות כבר הפכו סרטניות, או שכבר נגרם נזק לכלי הדם, יהיה זה מאוחר מדי. לכן הפתרון היחיד להצלת חיי הכלב הוא מניעה.
מניעת המחלה היא על ידי מתן זריקה של חומר שנקרא דורמקטין פעם בשלושה חודשים. חומר זה הורג את התולעים שנמצאות בגוף באותו הרגע, וממשיך לפעול במשך כחודש. מתן זריקות סדירות של דורמקטין פעם בשלושה חודשים מבטיח שהתולעים לא יספיקו להתפתח ולגרום לבעיות הרבות, גם אם הכלב נדבק. דבר חשוב נוסף שתוכלו לתרום למניעת המחלה הוא איסוף צואת הכלב שלכם, כך שיפסיק כל מחזור הרביה של התולעת.