השבוע הגיע כלב שקיבל חבטה רצינית עקב נפילה מגובה.
משפחתו של הכלב נפרדה ממנו עקב חופשה ומסרה אותו למשפחה אחרת שתטפל בו לכמה ימים בהעדרם. היה זה בית חם שהכלב מכיר ומחבב את דייריו, ולמרות זאת הכלב חש מצוקה קיצונית עקב הפרידה, לא ידע להתמודד עם החרדה ונקט בצעד נוגד אינסטינקטים בריאים : הוא מצא פרצה וקפץ מעל הסורגים של המרפסת הגבוהה היישר לגינה.

חרדת נטישה הוא פחד מוגזם של הכלב להיפרד מבעליו. זהו פשוט פחד להישאר לבד. יש להבדיל חרדה זו מסתם שעמום העלול להוביל גם הוא לסימנים דומים והתנהגויות בלתי רצויות. חרדת נטישה מתחילה כפאניקה מייד כשאתה עוזב ושעמום עשוי להתחיל כמה שעות אחרי.

אומנם חרדת נטישה היא טבעית עבור גורים של מינים שונים, אבל ככל שעובר הזמן צריכים הגורים להראות סימנים אלה פחות ופחות ולהתחיל להיות בטוחים בלהיות לבד.

סימנים של חרדת נטישה בחיות מחמד הם: פחד, דאגה, חשש, היפראקטיביות, נביחות ויללות, הרס חפצים, מתן שתן בצורה בלתי הולמת, עשיית צרכים בבית, הקאות, שלשולים, ריור, דיכאון או תוקפנות כאשר הם לבד או חושבים שהם עומדים להיות לבד.

הגורמים לחרדה זו עשויים להיות שהגור הוצא מאמו מוקדם מדי, או שאמו לא היתה זמינה בחודשי ההזדקקות, נטייה גנטית, מעברים בין בתים מאמצים, חוסר גרויי מספק, בריאות לקויה, הזנחה ואף התעללות.

הגישה לטיפול בבעיה היא קודם כל התנהגותית ורק אחר כך תרופות.
בעת עזיבת הבית אפשר להשאיר את הכלב בכלוב מיוחד, בו הוא יחוש בטוח. עם הזמן יתרגל הכלב לכלוב ייכנס וייצא ממנו בחופשיות. בנוסף לפני היציאה מהבית לא צריך להתייחס לכלב במידת חיבה מוגזמת כדי לא להדגיש את העובדה שיצאנו. כדאי להעלות את משך היציאה בהדרגה ולהשאיר סימנים של נוכחות בבית כמו בגד, טלוויזיה דולקת או אור.
הטיפול בתרופות ניתן למקרים קשים לאחר שהפתרונות ההתנהגותיים לא עוזרים, והוא כולל כדורים ממשפחת הפרוזאק המשחררים הורמונים הפועלים על מצב הרוח.

ד"ר בן זקן