לימנטיס בסוסים:

למיניטיס הינה מחלה קשה הנגרמת מפגיעה בפרסות ומתאפיינת בצליעה קשה. מחלה זו מוכרת לרוב מגדלי הסוסים, שמה בלבד גורם לדאגה למגדלים, מפרזלים ווטרינרים.
למרות נפיצותה הרבה עדיין לא ברורים לחלוטין התהליכים המתרחשים ברגל בעת התהוותה והטיפול בה לא תמיד יעיל מספיק.

בין הפרסה הקרנית לבין העצם הנמצאת בתוכה קיים חיבור מורכב הבנוי מלמלות, אלו הסתעפויות עדינות של רקמה בעלת שטח פנים גדול ולמעשה כל משקלו של הסוס תלוי על החיבור של רקמה זו. פגיעה ברקמה זו מתרחשת בלמיניטיס.

ב- 1948 תיאר ד"ר אובל מחלה זו. הוא הצליח להשרותה ע"י מתן מזון מרוכז רב לסוסים. הוא דירג את חומרת המחלה לפי הצליעה ובדירוג זה משתמשים גם כיום.
בעזרת מדידות שנעשו התגלה שבלמיניטיס זרימת הדם לפרסה מוגברת אך זרימת הדם ללמינות דווקא קטנה.

התוצאה הסופית של התהליך היא פגיעה קשה באספקת הדם ללמינות, נמק שלהן וכאב רב. במקרים של פגיעה קשה חל ניתוק בחיבור בין העצם לפרסה וחלה שקיעה של העצם בתוך הפרסה או רוטציה של העצם P3 כלפי מטה, בגלל כוח המשיכה החזק ע"י הגיד מכופף העמוק (DDF) המחובר לעצם זו.

מחלת הלמיניטיס יכולה לפגוע בכל סוס. קיימים מספר גורמים אפשריים למחלה:

• אכילה גסה של גרעינים ותערובת.
• בעקבות מחלה כללית כדלקת ברחם (למשל בעקבות עצירת שליה) או דלקת ריאות.
• בעקבות לחץ רב על רגל אחת בעקבות בעיה ברגל השניה למשל שבר.
• בעקבות זעזועים רבים, למשל ריצה ממושכת על משטחי אספלט.
• כסיבוך אחרי מקרי קוליק מסויימים במעי הדק או ניתוחי קוליק.

מחלת הלמיניטיס יכולה להיות אקוטית או כרונית:

• אקוטית – התקף ראשוני של כאב.
• כרונית – לאחר כאב במשך 48 שעות או לאחר רוטציה של העצם P3
• סוס עם למיניטיס כרוני יכול לסבול מהתקפי כאב אקוטיים מעת לעת.

טיפול:

• במידה ומאובחן הגורם הראשוני חשוב לטפל בו. למשל לאחר אכילה גסה מתן שמן פרפין (במידה ולא עבר זמן רב מדי) יקטין את ספיגת הרעלנים ממערכת העיכול או טיפול בדלקת רחם.
• טיפול נוגד כאבים ודלקת ע"י מתן פנילבוטאזון.
• הגבהת העקב ע"י הנחת תחבושות (lilipads) מתחתיו.
• הורדת רמת המזון המרוכז לכמות מינימלית.
• במצבים כרוניים מומלץ לטלף ולפרזל את הסוס כאשר הכוונה היא לקצר את החלק הקדמי של הפרסה כדי להקטין את זווית השבירה של כל צעד ולהגביה את העקבים ובכך להקטין את המשיכה של P3 ע"י הגיד המכופף העמוק ובכך להקטין את הסיכון לרוטציה נוספת.
• במידה ויש סיבה לחשוד שתתכן תחלואה בלמיניטיס, למשל במקרה של דלקת רחם קשה, רצוי להתחיל בטיפול מניעתי אשר בחלקו הוא דומה לטיפול במקרה של תחלואה

הזכויות על המאמר שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים.