כלב דני ענק שחזר מטיול לאחר ריצה של שעה בחום קיבל את מנת המזון היומית שלו מייד לאחר הפעילות. לפני הפעילות לא אכל ולכן היה רעב. בנוסף שתה דלי מים שלם. מייד לאחר האוכל הכלב החל להרגיש נפוח ומתנדנד, מה ששעשע בשלב זה את הבעלים..זמן לא רב לאחר מכן החל הכלב לנסות להקיא ולשחרר את הלחץ מהקיבה, ללא הצלחה. באמצע הלילה בטנו של הכלב התנפחה פי 2 מגודלה וכאן הבינו הבעלים שעליהם ליצור בדחיפות קשר עם וטרינר. בתחקור טלפוני של שרשרת האירועים שקדמה לאירוע ותאור מצבו של הכלב מייד חשדתי שמדובר בתסמונת היפוך הקיבה והמלצתי להם להגיע ללא דיחוי למרפאה.

זוהי תסמונת שכיחה בכלבים מגזע ענק(דני, סאן ברנרד) ובכלבים עם חזה "עמוק" הנושמים דרך הפה (בוקסר, דוברמן) מה שגורם לנטייה לכניסת אוויר לקיבה. כאשר כלב מגיע רעב וצמא לאחר פעילות גופנית, זרימת הדם אינה מרוכזת במערכת העיכול, אלא במערכות אחרות. הקיבה מקבלת באופן פתאומי כמות אוכל שאינה יכולה להתמודד איתה במשקל הגורם לקיבה להיסט. הדבר דומה להכנסת 5 ק"ג נוזלים ומוצקים לשקית גדולה. השקית תתחיל להסתובב כמו מטוטלת ולהסתובב סביב צירה. קיבתו של הכלב מגיבה באופן דומה, תוסט ממקומה ותגרום לסטרנגולציה (חנק) של כניסת ויציאת הקיבה. המזון יחל לשחרר גאזים והקיבה תמשיך להתנפח ללא יכולת לשחרר את הגז. מכאן תתפתח מערכת "קוליק" קיבתי שיגרום לכאבי תופת, לחץ על כלי דם מרכזיים שאחראים לזרימת דם לכל הגוף ושיחרור של פאקטורים הגורמים להאטת קצב הלב שבהמשך עלול לגרום להתקף לב. במצב כזה יש לשחרר את לחץ הקיבה על ידי החדרת צינור לקיבה, ואם הדבר בלתי אפשרי יש לבצע ניתוח בו מרוקנים את תוכן הקיבה, מסובבים אותה כדי להכניס את הצינור מהפה ומבצעים שטיפות קיבה. אסכולות מסוימות ממליצות להשיב את הקיבה למקומה באמצעות תפירה פנימית ואסכולות אחרות גורסות שמספיק רק להחזירה למקום.

החשוב ביותר הוא להכיר את הסינדרום ולמנוע אותו על ידי כך שכשחוזרים מפעילות גופנית עם הכלב לא להאכילו מייד אלא לתת שעה מנוחה. גם לפני הפעילות לא מומלץ להאכילו בשל סכנה שהקיבה תתהפך במהלך הפעילות בשל משקל האוכל. כשנצפים הסימפטומים שתוארו יש להביאו מייד למרפאה ללא שהייה משום שטיפול בזמן עלול להציל חיים, בדיוק כפי שניצלו חייו של הדני מתחילת הסיפור.

achbar_stomeck

 

0 Comments
0 Pings & Trackbacks

כתיבת תגובה