השבוע הגיע למרפאת ד"ר בן זקן רועה גרמני עם דלקת אוזניים כרונית שטופלה בשיטת ה"יהיה בסדר". הטיפול כלל מחזורים רבים של טיפות אוזניים, שטיפות, לעיתים אנטיביוטיקה ואף שטיפות תחת הרדמה. כל סבב טיפולים הושגה הקלה זמנית בלבד והדלקת סירבה לסגת. ברגע שהכלב התחיל להדיף ריח רע במיוחד, החליטו הבעלים לשנות גישה לטיפול ברוח משפטו של איינשטיין "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות.."

אוזן הכלב בנוייה משני חלקים, האוזן הפנימית הכוללת את מנגנון שיווי המשקל ומערכת השמיעה והאוזן החיצונית המורכבת משני חלקים אנכי ואפקי. בין שני החלקים נמצא עור התוף. אצל בני אדם לא קיים החלק האנכי שאצל כלבים מגן על כניסת גופים זרים לעור התוף. מצד שני, עצם מבנהו של החלק האנכי כמנהרה עמוקה המתאפיינת בחום ורטיבות הם כר אידאלי להתרבות חיידקים, פטריות ופרזיטים.
בשונה מטיפות האוזניים המיועדות לבני אדם, טיפות אוזניים המיועדות לחיות מתאימות למבנה האוזן בכך שהן בעלי זמן ספיגה טוב ואידוי קצר. דלקת אוזניים שאינה מטופלת כיאות הופכת לכרונית, עור מנהרת האוזן יתעבה ואף עלול להיסגר ולהביא לסתימה ביציאה וכניסת אוויר והפרשות. כתוצאה מכך ההפרשות עלולות אף לקרוע את עור התוף ולהביא לפגיעה במערכת האיזון של הכלב.

בהגיע מקרה של בעיה באוזניים הווטרינר יתבונן בתוך האוזן בעזרת אוטוסקופ כדי לאתר ממצא פתולוגי כמו גוף זר, מוגלה, הפרשות, לכלוך, חול ופרזיטים. במקרה הצורך ניטול תרביות כדי לבודד חיידקים ולהתאים להם אנטיביוטיקה. הטיפול חייב להיות יסודי ויש להתמיד בו עד תום על מנת שהבעיה לא תהפוך לכרונית.
במקרים כרוניים הטיפול יהיה כירורגי בו נפתחים דרכי האוויר או שמסירים את האוזן החיצונית ומשאירים תעלה לניקוז של האוזן הפנימית.

עם בוא הקיץ האוזניים סובלות יותר מדלקות בשל הצטברות נוזלים לאחר מקלחת, חול הים, התרבות פרזיטים ואלרגיות.
מייד כשהכלב מפגין אי נוחות יש להביאו לטיפול מוקדם ככל האפשר על מנת לא להגרר לבעייה חמורה יותר שפתרונה מסובך ויקר יותר.