אלרגיה היא רגישות יתר של הגוף לחומרים או לאורגניזמים זרים. כל דבר הגורם לתגובה אלרגית מכונה אלרגן. אלרגנים יכולים להופיע כמעט מכל דבר, והתסמינים יכולים לכלול גירוד, כאבי בטן, התעטשויות, פריחות והתנהגות חריגה אחרת.
אלרגיות בחיות מחמד הן מחלות כרוניות נפוצות בעולם המערבי ובישראל .

האלרגיות הנפוצות ביותר בכלבים וחתולים הם אלרגיות לחרקים (פרעושים), למזון ולגורמי סביבה (קרדית אבק הבית, עבש, עצים, דשאים ועשבים). האלרגיות הפחות נפוצות הן אלרגיות למגע, לתרופות ולעקיצות. חשוב לציין כי לעיתים מזומנות הכלב או החתול אלרגיים ליותר מגורם אחד ואז האבחון והטיפול קשים ומורכבים יותר.
מטרת הטיפול היא לשלוט בתסמינים ולמנוע מן החיה את אי הנוחות. במרבית המקרים, עושים זאת על ידי הימנעות מן האלרגן. אם לא ניתן להימנע מהאלרגן, יש מקום לשקול תרופות או זריקות. רק הווטרינר יכול להמליץ על טיפול מתאים.

אלרגיה אטופית של העור – ATOPIC DERMATITIS : המכונה גם "אסתמה של העור" היא רגישות יתר לגורמי סביבה הנשאפים דרך מערכת הנשימה או נספגים דרך העור. גורמי האלרגיה הנפוצים יותר הם קרדית אבק הבית, עובש , דשאים, עשבי בר ועצים. בעוד שלרוב האנשים הסובלים מרגישות זו בעיות במערכת הנשימה, כלבים וחתולים סובלים בעיקר מגירויי עור וזאת כנראה בשל ריכוזם הגבוה של תאי הפיטום (MAST CELLS ) בעור חיות המחמד ולא בדרכי הנשימה. תאים אלה משחררים היסטמין וחלבונים מעודדי-דלקת נוספים האחראים למעגל הגירוי/גירוד

במרבית המקרים המחלה מופיעה לראשונה בגיל צעיר (עד גיל 3) וגזעים מסוימים רגישים יותר: כלבי טרייר (מכל הסוגים), רטריברים, סטרים, בוקסרים, בולדוגים וכלבי רועה גרמני. הסימנים הקליניים האופייניים כוללים גירודים אובססיביים וסימטריים בכפות הרגליים, באוזניים, סביב הפה והעיניים ובחלקים הביטניים (בתי שחי ומפשעה). ללא טיפול, אדמומיות העור מחמירה תחילה ומשחירה בהמשך ומזהמים משניים (חיידקים ופטריות) מתרבים במקומות הנגועים (חמים ולחים יותר) ואף מתפשטים לחלקים נוספים בגוף. אבחנת המחלה מתבססת על היסטוריה אופיינית, גזע, גיל ופיזור הנגעים בעור.

אבחנה ספציפית לגורם האלרגיה נעשית באמצעות בדיקת דם פשוטה (המתבצעת בארה"ב) או בדיקה תוך עורית של האלרגנים המתבצעת בהרדמה קלה. חשוב להדגיש כי יש לשלול גורמי גירוי אחרים (גרב, אלרגיה לפרעושים או למזון וזיהום חיידקי) בטרם תיעשה אבחנה ממוקדת! טיפול ספציפי באלרגיה אטופית מתבצע באמצעות זריקות (תת-עוריות) תקופתיות של האלרגנים הרלוונטיים, תהליך המכונה אימונותרפיה או דסנסיטיזציה. זהו תהליך המעלה את סף הרגישות של בעל החיים לאלרגנים המזיקים באמצעות הזרקת האלרגנים בריכוזים עולים.