סקרים שבדקו את הרגלי גידול חיות המחמד בישראל מראים ש-4% מחיות המחמד הן תוכי הוא ציפור כלשהיא ( 30 % כלבים וחתולים).
בשל סכנת הדבקות לבני האדם חשוב לאבחן מוקדם ככל האפשר מחלות כדוגמת מחלת המקור והנוצות, וירוס הפוליומה וכלמידיה.
אבחון נשאות והתפרצות של מחלות מדבקות נעשה בעיקר על ידי:
-
בדיקת נוגדנים, המעידה על חשיפה לפתוגן (מחולל מחלה) בשלב מסוים בחיי הציפור.
-
סימנים קליניים – אבחון זה נעשה לאחר התפרצות המחלה ולרוב מאוחר מדי בכדי למנוע את הדבקתם של ציפורים נוספות בבית הגידול.
-
שליחת דם למעבדה בחו"ל לצורך אבחון גורם המחלה.
במחלת הכלמידיה גורם המחלה הוא חיידק החי כטפיל בתאי הציפור. סימני המחלה מופיעים בעיקר במצבי עקה של הציפור אך הציפור יכולה להיות נשאית ולהפריש את החיידק גם ללא הסימנים הקליניים. משך דגירת המחלה נע מ-42 יום ועד מספר שנים. החיידק מועבר ומופץ דרך הפרשות הציפור ואבק הנוצות ויכול להדביק בני אדם וחיות אחרות. הסימנים הקליניים הנפוצים הם: שלשולים חוסר תאבון וסימור נוצות.
המחלה ניתנת לטיפול ע"י סידרת זריקות אנטיביוטיקה בציפורים ומתן אנטיביוטיקה לבליעה באדם.במחלת המקור והנוצות גורם המחלה הוא וירוס החי בבסיס הנוצות, בדם הציפור ובמקור ופוגע בייצור הנוצות, במערכת החיסון ובדם. ברוב המקרים המחלה סופנית ונובעת בעיקר מכשל חיסוני.
הסימנים הקליניים בגוזלים כוללים בעיות בניצוי ובמקור, חוסר תאבון, שלשול ומוות תוך שבוע עד שבועיים. גוזל ששרד נשאר נשא והמחלה יכולה לחזור בגיל מאוחר יותר. בציפור בוגרת המחלה נחשבת סופנית והציפור מתה לרוב כשנתיים לאחר תחילת הסימנים הקליניים. לא ניתן לטפל במחלה עצמה רק בזיהומים המשניים. המחלה בשלבי דגירה לא מראה סימנים קליניים ולכן הדרך היחידה לדעת אם היא נשאית היא בבדיקת DNA במעבדה.וירוס הפוליומה נפוץ ברוב מיני התוכים ובחלק מציפורי השיר. המחלה תוקפת בעיקר גוזלים ומובילה למוות תוך יומיים מרגע הופעת הסימנים הקליניים של הגוזלים הנגועים. הסימנים כוללים אובדן תנועתיות בזפק שלשולים ודימומים פנימיים. ציפור ששרדה את הוירוס נשארת נשאית ומידת הפצת הנגיף משתנה בין הציפורים הנגועות. המחלה נפוצה מאוד בארץ ונחשבת בעייתית מאוד בקרב המגדלים. אין אפשרות לדעת אם הציפור נשאית ללא בדיקת מעבדה. בדיקת מעבדה היא תהליך קצר העורך מספר ימים בלבד ולא יקר במיוחד אשר נעשה מטיפה בודדת של דם.
מחלות ציפורים ד"ר בן זקן
