• לובה ודניאל בן זקן

כל מי שביקר במרפאתי בשנים האחרונות לא יכול היה להתעלם מכלבת הרועה הגרמני – לובה.
יש שפותחים את דלת המרפאה ונרתעים למראה הכלבה הגדולה, ויש שפוגשים בה ומייד מבינים שמדובר בכלבה חביבה ושקטה עם אופי ידידותי במיוחד.
מי שמכיר אותה מבלה דקות ארוכות בחדר ההמתנה באינטראקציה עמה : חיבוקים, ליטופים ודיבורים.
במשך תשע שנים נוהגת לובה להגיע איתי למרפאה ולבלות שם את יומה. פוגשת את הכלבים והחתולים המגיעים לביקור, נעה בחופשיות כרצונה ותמיד בנועם וללא רצועה.

הרועה הגרמני הוא בין שלושת הכלבים הפופולאריים בעולם בשל תכונותיו הנובעות מעצם היותו רועה. הוא אמיץ (בשל המסוגלות להגן על העדר מטורפים, כך גם יגן על משפחה), נאמן, בעל תבונה המאפשרת לו להגיע להחלטה עצמאית בעת הצורך, יכולת לימוד גבוהה, יכולת ריכוז ותוצאות מצוינות באילוף.
זהו כלב חסון, מסיבי, בעל עצמות מוצקות, בחלק מהמקרים בעל זווית בחלק התחתון של גבו. משקלו הממוצע נע בין 20 ל -40 ק"ג והוא מגיע למקסימום המשקל בגיל שלוש, ומשם רק מתפתחת מסת השריר.
הרועה יכול לחיות בתנאים של חום כבד, גשם או שלג ולכן מתאים גם לגידול בחצר. אופיו הרגוע והסבלני מאפשר גם לגדלו בתוך דירה תוך היותו חלק מהמשפחה. אם מגדלים כלב כזה בתוך דירה חשוב לשחררו בשטח פתוח כעשרים דקות ביום על מנת לבנות לו את הכושר. בניית הכושר מחזקת את רגליו ומאריכה את תוחלת החיים שלו.

ואכן, בערבים עת הייתי יוצא לסיבוב הספורט היומי שלי, צעדה לובה או רצה לצידי, ללא רצועה, חופשייה כציפור. תמיד אחריי, תמיד בעקבותיי קשובה לרחשי ליבי כמו חבר קרוב. לעיתים היתה סוטה מהמסלול כדי לרדוף אחר חתול רחוב לשם המשחק, אך ברגע שהיתה משיגה אותו ,היתה פורשת וחוזרת למסלול.

השבוע נפטרה לובה בשל מחלה קשה. לובה הוכיחה שהביטוי "חלק מהמשפחה" אינו קלישאה.

טור זה נכתב לזכרה.

0 Comments
0 Pings & Trackbacks

כתיבת תגובה