לעיתים אני תוהה איך ייראה עולם התעסוקה בעוד כמה שנים. העידן הטכנולוגי הביא לשינויים מרחיקי לכת בדפוסי ההתנהגות של הילדים והנוער, בהשוואה לדורות קודמים. יש שמכנים זאת "דור האינסטנט" שמבקש את המידע מהר, זמין ובדרך הכי קצרה. בתנאים אלה לא ברור איך יתמודדו הצעירים עם מקצועות הדורשים לימוד ארוך ויסודי הנמשך על פני שנים רבות. התנאים בארץ הדורשים ממוצע ציונים בלתי אפשרי  בתיכון ותעריף יקר עבור כל שנת לימוד רק מוסיפים לקושי הרב שבלימוד עצמו.

השבוע התארחתי בחטיבת הביניים נתניהו לצורך הרצאה בנושא " להיות וטרינר". היה זה יום "הורים מלמדים" במסגרתו ההורים מספרים לתלמידים על מקצועם. הגעתי לכתות עם כלבת הרועה הגרמנית הפרטית שלי שזכתה לחיבוקים חמים מהתלמידים. לא רק שלא פחדו אלא אף הפגינו ביטחון, כבוד לכלב והרבה אהבה.
התלמידים האזינו בקשב רב למסלול אותו צריך לעבור על מנת להיות וטרינר. לימודים המשתרעים על פני שש שנים שבסופן מבחן. בסיום עוד מצפה שנת התמחות שתקבע את התחום בו יעסוק הרופא.
כמי שנולד בארגנטינה, את לימודי סיימתי שם ורק אחרי הסמכתי עליתי לארץ ממניעים ציוניים. באופן כללי, לימודי ההסמכה הינם זהים בכל האוניברסיטאות במדינות המתקדמות.

סיפרתי לילדים שעל מנת להצליח בלימודים קשים אלה יש לגבש הרגלי למידה נכונים כבר בגילם. הלמידה הינה הדרגתית ולא ניתן להתקדם מבלי שיודעים היטב את החלק הקודם.
הסברתי שבחירה נכונה במקצוע לחיים מביאה עימה הנאה ושלמות בקריירה. הרי העבודה ממלאת את רוב חיינו הבוגרים ואם אנחנו גם מסייעים למישהו, מטפלים ולעיתים מצילים חיים –  הרי זה משובח.
מעבר לנתונים האובייקטיביים הנדרשים ללימודים קשים, הדגשתי בפניהם שהכי חשוב – לאהוב חיות ובאופן כללי להיות רגיש לזולת. מאחורי כל כלב חתול עומדת משפחה אוהבת ויש להתייחס גם אליה ברגישות הראויה.

בסיום השיעור חשתי כי חששותיי מתפוגגים. פגשתי נוער איכותי, נבון, סקרן ועם הרבה כבוד לחבריו בפלאנטה.