• S

השבוע הגיע למרפאה כלב פיטבול עם סימנים של הרעלה ואפילפסיה לאחר מספר שבועות בהם בוצעו נסיונות שונים לאתר את מקור הכשל ואף ניתנו תרופות ללא הועיל. הסימפטומים אכן הצביעו על פגיעה במערכת עצבים אבל תופעה אחת בלטה לעיניי מייד : הכלב "חייך". תופעה זו עלולה להשמע כחיובית במקרים אחרים אבל כאן זה לא בישר טובות. ה"חיוך" היה זהו סינדרום פתוגנומוני  (מאפיין ייחודי המזוהה עם מחלה) שהסגיר חד משמעית  את המחלה הקשה בה לקה הכלב – טטנוס.

הטטנוס הוא חיידק שמסוגל לחיות שנים בשטח במצב רדום בעיקר באדמה ובכלים מתכתיים חלודים. החיידק פועל היטב בסיבה אנאירובית (ללא חמצן) ועם הזמן יוצר נבגים המצויים באדמה ועמידים לכל מזג אוויר. החיידקים הופכים להיות פעילים כאשר יחדרו לפצע המהווה עבורם כר גדילה טוב בשל היותו חסר בחמצן. עם הזמן החיידק ישחרר רעלנים עוצמתיים שיזיקו לעצב הקרוב לפציעה ואף ינדדו למערכת העצבים המרכזית. הרעלנים ייצמדו לעצב וימנעו מאותות עצביים להגיע לשריר ולכן ייוצרו תנועות בלתי רצוניות כמו אוזניים זקופות ומתוחות או ה"חיוך הכפוי" שהוזכר בתחילת הטור.

בעדו שסוסים צריכים להתחסן פעמיים בשנה לטטנוס, ואנשים צריכים להתחסן כשנפצעים, אצל כלבים וחתולים התופעה שכיחה פחות בשל רגישות נמוכה לרעלן. עם זאת כאשר מתרחשת פציעה בחתול או בכלב יש לחטא היטב את הפצע ואף לשקול טיפול אנטיביוטי. בפציעה שמתרחשת סמוך לאזורים אדמתיים מרובי ברזלים, סוסים וכולי יש להגיע לוטרינר עם הפציעה ולשקול מתן חיסון לטטנוס.

אם מטפלים בשלביה הראשונים של המחלה ישנו סיכוי להבריא. מכיוון שהמחלה גורמת להתכווצות שרירים חייבים למנוע מהכלב להחשף לגרויים שמשפיעים על מערכת העצבים. הטיפול המומלץ הוא הרדמה מלאה – לפעמים עד מספר שבועות – כדי לאפשר לגוף לנטרל את הרעלנים ולשחרר את השרירים התפוסים. הטיפול יקר ולא תמיד מועיל. ללא טיפול הכלב ימות בצורה אכזרית מחנק התכווצויות שרירים שיתוק וכאבים.

 

 

0 Comments
0 Pings & Trackbacks

כתיבת תגובה